<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ו ח"ו</h1>
<h2>דף קסה.</h2>
שטר שחתום בו עד אחד ועד אחד על פה מצטרפין ופרשב"ם דגבי משעבדי והרב רבי יונה והרמב"ן כתבו ואבן מגאש וגבי מבני חרי ואם נמסר בפני העד שבעל פה גבי ממשעבדים ויש מי שכתב ודוקא חד שטרא דעד אחד נכתב ועד אחד על פה דאיכא תרי סהדי אחד שטרא שנמסר בפניהם דאית ליה קלא. פי' עד אחד בשטר כלומ' שמעי' שהיה בו קנין והיה בו אחריו' נכסים ועד א' על פה כלומר כמו מלוה על פה בלא אחריות ובלא קנין והרשב"א פירש שהאחד אינו חתום ומעיד כמותו וכן עקר פירוש שיכולין לקיים חתימת עד אחד ולא יותר בתרא.
<h2>דף קעה.</h2>
המוכר שדהו בעדים ובא אחר וטרפה מלוקח גובה מן המוכר מנכסי משועבדים וכתב הרב רבי יונה והוא שיהיה בענין שאין שם עדים אחרי' ולא כתבו שטר שאולי יטרוף ויחזור ויטרוף כלומר יטרוף עם אלו העדים ויחזור ויטרוף עם עדים אחרים או עם השטר ועוד כתב ואפילו לא זכר במכירה אחריות אלא שמכר סתם הרי כאלו התנה באחריות ואפילו למ"ד אחריות לא טעות סופר הוא דהתם מיירי שכתב שטר שמאחר שלא נזכר בשטר אולי היה כך התנאי אבל הכא בעדים לא שדי איניש זוזי בכדי. מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדין על ידי עדים מנכסים בני חורין ובמלוה בשטר אי כתב בשטר גוב' אפי' מגלימא ואי כתב דאקני גובה ואפילו למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וגובה ממה שקנ' אחר שלוה ולוה וחזר ולוה מאחר וחזר וקנה יחלוקו השני מלוים בתרא.
<h2>דף קעו.</h2>
הוציא עליו כתב ידו שחייב לו גובה מנכסים בני חורי אפילו הוחזק בבית דין ואי טעין דפרע נשבע ונפטר וכתבו התוספות שאינו נאמן כגון פרעתי שהי' כמו מלוה בשטר וכן כתב הרשב"א ורב אלפסי והרמב"ם ז"ל ור"י כתבו דנאמן וכן כתבו הגאונים ואם אמר שאינו כתב ידו או שלא לוה ובאו עדים שהוא כתב הוחזק כפרן וכן כתב רב אלפס וכן הרמב"ם ז"ל פירש הריב"ם חתימת ידו כי הכתיבה לא מעלה ולא מורי' בין שלו בין של אחרי'. ואם החתי' עדי' אחר חתימתו לא לקיי' החתימ' אלא לקיי' הענין אינו יכול לו' פרעתי וכן כת' בעל העיטו' בשם רב האיי ז"ל בתרא כתובות.
